מאת: גלי פוקס
וילנה היא עיר תוססת צעירה ומתחדשת. לא סתם היא הפתעת השנה שלי. במרחק טיסה קצרה מגיעים לבירה אירופאית לכל דבר.
לוילנה הגעתי ממש לא במקרה. אמי נולדה שם, וכל ילדותי גדלתי עם הסיפורים על העיר היפה, ״ ירושלים של ליטא״, החופשות ליד הנהר, השלג, הכיכר המרכזית ועוד. באחד משיטוטי באתרים לאיתור טיסות זולות נתקלתי בטיסות ישירות של WIZZ (גם Ryanair טסים) לוילנה. המחיר היה מעולה (פחות מ 100 דולר לכרטיס) ולכן לא חשבתי פעמיים, התקשרתי לאמא ואמרתי - נוסעים לטיול לוילנה. אני מזמינה לנו כרטיסים. אמא התרגשה מאוד, הזמנתי כרטיסים והתחלתי ללמוד על היעד. לאמא לא היו הרבה דרישות - היא רוצה לראות את בית ילדותה, הנמצא בסמטה קטנה ליד הכיכר המרכזית - כיכר בית העיריה ולבקר בבית הקברות היהודי.
עם המידע הזה יצאתי לדרך...
אחד הדברים שלמדתי מטיוליי האחרונים- בנסיעה עם יותר ממשפחה אחת ובשילוב של מבוגרים וילדים יחד - עדיף לשכור דירה על פני מלון. זה מאפשר לנו להיות יחד בסלון של הדירה, לבשל ארוחות מותאמות במטבח מאובזר ולהנות ממחירים נוחים. אז לאחר חיפושים רבים הזמנתי לנו דירת Airbnb של 3 חדרים (לינק) מטרים ספורים מבית ילדותה של אימי, מה שגרם למדד ההתרגשות לעלות. הדירה היתה מעוצבת, מאובזרת ונוחה. הכל נקי ומותאם לתייר. מאוד נהננו, מומלץ בחום. בגלל שחלקנו מתקשים בהליכה הוחלט על השכרת רכב כבר משדה התעופה. הנהיגה במדינה וגם בעיר נוחה מאוד, קל להתמצא. למרות שלנו במרכז העיר הצלחנו למצוא חניה בקלות רבה. שימו לב כי הליטאים מאוד מקפידים על החוקים, חנינו לכמה דקות ב״מקום אסור לחניה״ וקיבלנו דוח של 40 אירו, לא נעים אבל לא נורא. וילנה היא עיר מודרנית ויפיפייה, יש בה הכל מהכל, עיר עתיקה, כיכר מרכזית, כנסיות יפיפיות, פארקים קניונים ועוד ועוד. התחלנו את הטיול בסיור בכיכר המרכזית, הגענו לבית ילדותה של אימי, בפעם האחרונה שאימי ביקרה בו הוא היה נטוש, וכך גם בתמונות של הגוגל ארת'. להפתעתנו, הבנין שופץ ובקומת הכניסה וקומה הראשונה נפתחה מסעדה אופנתית. שוחחנו עם בעל מסעדה שסיפר לנו על הבנין הנטוש שקנה ושיפץ, הראה לנו תמונות ונתן לנו לעלות למעלה. ביתה של אימי היה בקומה השניה ואליה לא הצלחנו להגיע לצערנו. צילמנו, התרגשנו והמשכנו למסעדה, מסעדת ציידים מומלצת, נמצאת ממש בכניסה לגטו (Lokys). המסעדה מתאימה לחובבי בשר. ישבנו בחצר, מאוד נהננו מאוכל טעים ואווירה טובה. עייפים חזרנו לדירה וצברנו כוחות ליום המחרת.
את הבוקר התחלנו בנסיעה לבית הקברות היהודי, בניסיון לאתר קברים של בני משפחה. בסיור פגשנו את שומר בית הקברות, שסיפר לנו שבית הקברות היהודי הועתק למקומו החדש על ידי הרוסים שהחליטו לבנות בנין במקום משכנו של בית הקברות הישן. לא הצלחנו לאתר את הקברים שחיפשנו, שוטטנו קצת בבית הקברות הנמצא בתוך יער עבות, ציורי ביותר. המשכנו בטיול לכיוון פארק אירופה, נסיעה של כשעה, מגיעים לפארק אירופאי קלאסי, לנו הישראלים מרגיש ממש כמו בתוך אגדה, כל היער מקושט בעבודות אומנות שונות, פסלים ויצירות. אחרי שעתיים של שיטוט, עצי התפוח הנפלאים, פטריות, נדנדת עץ, ירוק ירוק ועוד קצת ירוק השאירו אותנו המומים ועייפים. נסענו חזרה לכיוון העיר. בדרך עצרנו בקניון אקרופוליס, קניון מערבי, כל המותגים המוכרים. המחירים קצת יותר זולים מהארץ. קנינו קצת. במרכז הקניון יש משטח החלקה על הקרח, ורשת מזון מקומית שמגישה בבופה את כל המאכלים המקומיים. מומלץ לנסות ממגוון הטעמים. אנחנו הכי אהבנו בלינצ׳ס וחמיצה.
לאחר האוכל והקניות חזרנו לדירה. נחנו מעט, התרעננו ויצאנו לשיטוט ערב בעיר העתיקה. רוב בתי הקפה והפאבים הקטנים נסגרו מוקדם יחסית. הספקנו להנות מקפה טוב. עצרנו בסופר קטן, רכשנו לנו מצרכים לארוחת הבוקר. אני תמיד אוהבת לטעום את המוצרים המקומיים, גבינות מיוחדות, לחמים טעימים, פירות ועוד. המחירים נמוכים מהמחירים בארץ למרות שמדובר בסופר קטן ובמרכז העיר. לאחר שנת לילה נעימה וארוחת בוקר מפנקת, התחלנו את יום הטיול השני שלנו במסע לפונאר (פונאר הוא פרבר של העיר וילנה. במהלך מלחמת העולם השניה נרצחו בפונאר ביריות בין שבעים אלף איש למאה אלף איש, רובם המכריע יהודים, אשר הובאו למקום בעיקר מווילנה), נסיעה של פחות מ 30 דקות הגענו ליער עצום. לא פשוט היה לראות את תחנת הרכבת הענקית בכניסה שעוררה בנו רגשות קשים. מפחיד לחשוב איך מקום שנראה כלכך תמים יכול להכיל בתוכו כלכך הרבה מוות. המקום מטופח מאוד ושמור. הדלקנו נרות נשמה שהבאנו מהארץ. לאחר כמה דקות של סיור, חזרנו לאוטו, ניסינו לעכל את מה שראינו. והמשכנו בדרך ליעד הבא.
היעד הבא שלנו היה הטירה בטרקאי, העיר היפיפייה שוכנת על חצי אי ומוקפת אגמים. המקום מאוד מתויר, קסום ונראה כאילו חלק מארמון נסיכות של דיסני. לטירה ניתן להגיע רגלית באמצעות גשרים או באמצעות סירות. בכניסה לטירה יש שוק רוכלים מקומי עם מזכרות שונות. שם גם קנינו בבושקות ואת שרשראות הענברים המפורסמות של ליטא.
הדרך חזרה לוילנה קסומה. הכל ירוק, עצי תפוחים, נהרות ובכלל חווית נהיגה נפלאה.
בחזרה לעיר, סיימנו את היום בסיור בעיר העתיקה, בסביבת הדירה. העיר העתיקה ומדרחוב פיליאס מאופיינים בבתי קפה ומסעדות קטנות. חנויות מזכרות. ניכרת התחדשות בעיר ונהירה של צעירים. שילוב של ישן וחדש.
המשכנו לכיוון רפובליקת "אוזופיס", זוהי שכונה שפירוש שמה "מעבר לנהר" והיא אכן שוכנת מעבר לנהר וילניה. מדובר ברובע אמנים, שיסדו חוקה משל עצמם והכריזו על הרובע כרפובליקה עצמאית. הרחובות מקושטים ביצירות אומנות שונות, כל פינה ברובע הינה מקום לפסל או ציור או מיצג. בשכונה יש גלריות רבות, פאבים ובתי קפה קטנים ובהחלט ניתן לבלות כאן שעות רבות.
את יום הטיול השלישי שלנו הקדשנו לסיור בעיר העתיקה ומה שנשאר מהגטו. ביקרנו בפסל של הגאון מוילנה. לידו יש קונדיטוריה קטנה בשם Poniu Laime המגישה קינוחים אותנטיים וטעימים מאוד. המשכנו לשוטט בעיר והגענו לקתדרלה של וילנה ומגדל השעון העתיק. ממערב לכנסיה עובר רחוב הקניות של העיר - שדרות גדימינאס וממזרח לה ארמון הדוכסים והפארק. משם טיפסנו במעלה הגבעה למגדל גדימנאס שהוא מגדל מלבנים בן 3 קומות שהיה בעבר חלק ממבצר מהמאה ה15. במגדל יש מוזיאון המספר על שחרורה של ליטא מהשלטון הסובייטי. מעניין ומרגש. והכי חשוב, מהקומה האחרונה נשקף נוף פנורמי עוצר נשימה של העיר היפיפייה. לא יכולנו להפסיק להתפעל ולצלם.
בערב חל ערב ראש השנה היהודי ואין מתאים מלחגוג אותו בבית הכנסת היהודי, במקום בו התפלל סבי. עוד מהארץ יצרנו קשר עם בית חב"ד שהזמין אותנו לקחת חלק בסעודת החג. הגענו לבית הכנסת, עשינו סיור בטרם הגיעו המתפללים. לאט לאט התמלא בית הכנסת בנשים גברים וילדים. ממש לא היה מקום לשבת, החלה תפילת החג והיה מאוד מרגש. לאחר התפילה הוזמנו כולם להנות ממטעמים יהודיים. ילדים שיחקו ברחבת בית הכנסת והייתה אווירה מיוחדת. אין ספק שמדובר בחוויה מיוחדת במינה.
ביום הרביעי, נפרדנו מהעיר המקסימה, מתושביה האדיבים וחזרנו ארצה עם ידיעה שעוד נחזור.
גם ללא השורשים והקשר האישי לעיר, וילנה היא יעד מעניין, מגוון מאוד. האוכל טעים ומפנק, המחירים של מזרח אירופה. מזג האוויר היה מושלם.
